בהליך הגישור הצדדים שולטים, מחליטים וחוסכים כסף ועוגמת נפש

 

בהליך הגישור, להבדיל מהליך משפטי, יש לצדדים שליטה מלאה בתוצאות ההליך ובהחלטות שמתקבלות במסגרתו, ההליך קצר באופן משמעותי מהליך משפטי ועלותו הכספית, כמו גם הרגשית, נמוכה בהרבה.

​

הליך הגישור הוא רצוני (וולונטרי) ולכן כל צד יכול במהלך הגישור להחליט שהוא רוצה להפסיק את ההליך, מבלי כל צורך או חובה להסביר או לנמק את החלטתו.

 

ההליך מתחיל בפגישה משותפת של כל הצדדים, במהלכה מציג כל צד את הסכסוך מנקודת מבטו. במקרה הצורך ממשיך ההליך בפגישות נפרדות שאני מקיימת עם כל אחד מהצדדים, במהלכן מרגיש כל צד חופשי יותר להגיד ולהשמיע דברים שלא נאמרו בפגישה המשותפת, ואם הוא יבקש, דבריו לא יועברו לידיעתו של הצד השני.

בהמשך חוזרים הצדדים לפגישה משותפת, שבמהלכה מתקיימת ביניהם הידברות, תוך שיח פרטי ומכבד, בניסיון להגיע להסכמות, ואולי אף ליצור תשתית בריאה לשיתוף פעולה עתידי או לאפשר המשך יחסים תקינים בין הצדדים.

 

לי כמגשרת אין סמכות להכריע בסכסוך, וכל תפקידי הוא לסייע לצדדים לנהל ביניהם את ההידברות ובסופה להגיע להסכמות.

 

הליך הגישור הוא סודי, ואינני רשאית להעביר לשום גורם מידע ביחס למה שמתרחש במהלך הגישור. אם ההליך אינו מבשיל לכדי הסכמה והצדדים מגיעים להליך משפטי, אף אחד אינו רשאי להעביר לבית המשפט כל מידע ביחס למה שהתרחש במהלך הגישור.

​

הגישור נועד לסייע לשני הצדדים ליישב את המחלוקות ביניהם באמצעות הסכמות והבנות, באופן שבסופו, ייצאו שני הצדדים כשהם שבעי רצון.

​

סוגי גישורים - למי מתאים גישור?

 

הליך הגישור יכול לסייע בפתרון מחלוקות וסכסוכים משלל גווני הקשת:

 

• סכסוך שנוצר בין שותפים עסקיים;

• מחלוקות וסכסוכים בין בני משפחה (סכסוכי ירושה, מחלוקות כספיות, ומחלוקות שאינן כספיות);

• סכסוכי שכנים;

• סכסוכי עבודה;

• מחלוקת וסכסוכים בין ספק ללקוח או צרכן;

• מחלוקות בין עיריות, רשויות מקומיות, גופים ממשלתיים וכו', לבין האזרח;

• סכסוכי צרכנות;

 

ועוד....